מאמר: חרדה- אבחנה מבדלת ודרכי טיפול
פחד, חרדה או מתח??? ממה אני סובל???
ד"ר ליאורה בר-טור, פסיכולוגית קלינית, מכון "צמתים" 

אבחנה בין פחד-לחרדה

פחד (fear)- זו תגובה מידית וקצרה לגירוי מאיים (לדוגמא פחד מכלבים, מנחשים, ממקומות סגורים וכו' ). חרדה (anxiety)- הכוונה לתגובה יותר ממושכת ורחבה המופיעה לטווח רחב יותר של גירויים (לדוגמא חרדה חברתית, חרדת מבחנים וכו'). בשונה מפחד חרדה מופיעה לעיתים קרובות בהעדר גירוי חיצוני ברור ולרוב מלווה בתהליכי חשיבה, ברגשות לא נעימים של חשש ובתסמינים גופניים, עליהם ניתן ללמוד מדיווחים עצמיים וממדידות אובייקטיביות. אחד ההבדלים המרכזים בין פחד וחרדה הוא שפחד נובע מהסכנה עצמה ואילו חרדה נובעת מציפייה לסכנה שיכולה להיות פנימית או חיצונית.

אבחנה בין מתח-לחרדה

חרדה (anxiety)- מהווה תגובה נורמלית של הפרט לסכנה ממשית או מדומיינת. העובדה שהאדם חווה חרדה אינטנסיבית אינה מעידה בהכרח שהוא סובל מהפרעת חרדה. הפרעת חרדה (anxiety disorder)- כוללת רגשות בלתי נעימים, סימפטומים גופניים הנגרמים כתוצאה מאקטיבאציה של מערכת העצבים האוטומטית (דופק מוגבר, הזעה, תחושת חנק או עילפון, רעד, כאב בטן, הפרשה מוגברת של יציאות וכאבי ראש), שינוי בקוגניציה ובהתנהגות המאופיין בדרך כלל בהתנהגות הימנעותית. ההבדל בין חרדה נורמלית וקלינית מבוסס על הכמות והעוצמה של הסימפטומים, רמת הסבל של הפרט ומידת הפגיעה ברמת התפקוד הנורמאלית (O’connor et al, 2000). שתי מערכות דיאגנוסטיות נפוצות להגדרה של הפרעת חרדה ה- ICD-10 וה- DSM-IV. האבחון של ה- DSM כולל את הקטגוריה של הפרעת חרדה כללית (Generalized Anxiety Disorder) המהווה תסמונת חרדה נפוצה. חלק מהחוקרים סבורים שכעשירית מהאוכלוסייה סובלים מהפרעת חרדה כללית, עם זאת רוב האנשים הסובלים מדאגנות יתר אינם מודעים לכך ואינם פונים לטיפול וסבורים כי כך צריך לחיות. התסמונת של הפרעת חרדה כללית מאופיינת בכך שהאדם הסובל ממנה נמצא בחרדה רוב ימות השבוע וסובל מעצבנות, עייפות, קשיי ריכוז, מתח שריריים והפרעות בשינה. לרוב האדם אינו יודע להגדיר ממה בדיוק הוא דואג, אך תמיד יימצאו סיבות הגיוניות לכאורה לדאגה. בדרך כלל הדאגות נסבות סביב נושאים הקשורים בעבודה, בגידול ילדים, או דאגה כרונית לכך שמשהו עלול לקרות לילד/ה או לקרוב משפחה אחר. פרט לכך הקטגוריה של הפרעות חרדה כוללת לפי IV-DSM גם את: הפרעת פאניקה (Panic Disorder) עם או בלי אגורפוביה, פוביות ספציפיות, חרדה חברתית (Social phobia), הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (Obsessive Compulsive Disorder), הפרעת דחק והפרעת דחק פוסט טראומטית (Post Traumatic Stress Disorder). לאחרונה התווספה לרשימה גם ההיפוכונדרייה, פחד מוגזם מפני מחלות. ידועות חרדות מפני מחלות ספציפיות, כיום שכיחות במיוחד הפחד מאיידס (AIDS phobia) והפחד מסרטן (Cancer phobia).

הטיפול בחרדות

הטיפול בחרדות הוא ממוקד ומטרתו:
·לזהות את הרגש שמלווה את החרדה. לרוב איננו מודעים לו והוא יכול להיות לכעס, תיסכול, פחד מדחיה או מנטישה, מחוסר
ערך ועוד
·להבין כיצד המטען הרגשי מפריע בהווה. בדרך כלל מטען זה קיים אצל רובינו במשך שנים רבות.
·לוודא באיזה שלב בחיים הוא נוצר ומה הוא משרת.
·לברר באיזה נסיבות הוא נוצר ולבחון האם הוא רלבנטי להווה
·לנטרל את המטען הרגשי
לחוש הקלה מידיית

בטיפול בחרדה משתמשים גם בטכניקות של הרפיה, דימיון מודרך, היפנוזה, ופעילות גופנית כמו פעילות אירובית, יוגה, פעילות בחדר כושר ועוד.

פעילות גופנית וחרדה

קיימת מחלוקת לגבי היכולת של פעילות גופנית לשפר את תחושת הרווחה הפסיכולוגית (psychological well-being) בקרב מבוגרים מעל גיל 65. מחקרים ספורים שבדקו את ההשפעה של פעילות גופנית על מידת הבריאות הנפשית של נבדקים מבוגרים שגילם עולה על 65 העלו מסקנות סותרות. מחד קיימים מחקרים שמעידים על ההשפעה החיובית של פעילות גופנית על נבדקים מעל גיל 65 המלווה בירידה בסימפטומים הדיכאוניים והחרדתיים בצד עליה בתחושה הסיפוק והרווחה כללית (McMurdo Burnett, 1992; Emery et al, 1998). מאידך מחקרים אחרים לא הצליחו להוכיח תרומה משמעותית של פעילות גופנית לקבוצת אוכלוסייה זו, כפי שנמדדה על ידי בטרייה של מבחנים פסיכולוגיים (Blumenthal et al, 1989; Emery and Gatz, 1990). במצב שבו רק 37% מהגברים ו24% מהנשים מעל גיל 65 לוקחים חלק בפעילות גופנית על בסיס קבוע ומתמשך (Yusuf et al., 1996), שהאוכלוסייה המבוגרת סובלת מהשיעור הגבוה ביותר של מצבים כרוניים וקומורבידיות הפוגעת בתפקוד היומיומי (Hoffman Rice and Sung, 1996), ושהעדר פעילות אקטיבית מתונה נמצא כמנבא לעלייה בשיעור התמותה בקרב מבוגרים מעל גיל 65 (Fried et al., 1998 in Paluska & Schwenk, 2000) נראה שיש לעודד אנשים מעל גיל 65 לעסוק בפעילות גופנית מתאימה, ובמקביל להעמיק ולבדוק את ההשלכות של הפעילות על מידת הבריאות הנפשית שלהם.
* אומדנים ביחס לחברה הישראלית, 9 בינואר 2006, בתוך www.hebpsy.net

מקובלת בספרות האבחנה בין מצב של סטרס (מתח ואי שקט), ובין מצב של חרדה. מתח (stress)- הכוונה לתהליך אשר כולל סטרסורים, אירועים ספציפיים שמעוררים או דורשים את יכולת ההתמודדות של האדם. חרדה (anxiety)- הכוונה לתגובה הרגשית של הפרט לגורמי מתח (סטרסורים), אשר נתפסים כמאיימים לפגוע או כמזיקים לתחושת הרווחה הכללית של האדם.
Copyright ן¿½ 2008 Tzmatim, All rights reserved.